מהעיתונות

מספר תווי הנכה בישראל זינק בתוך חמש שנים מ־90 אלף ל־665 אלף – כ־13% מכלל הנהגים – נתון חריג בקנה מידה עולמי המעורר חשש כבד לשימוש לרעה, זיופים וכשלי אכיפה. בכמה ערים, כמו בת ים וטבריה, יותר משליש מכלי הרכב נושאים תו נכה, מה שפוגע ישירות בנכים עצמם, יוצר עומס חניה קיצוני וגורם למדינה הפסד של מאות מיליוני שקלים בשנה. בכנסת מזהירים מפני אובדן שליטה מוחלט וקוראים לרפורמה דחופה בקריטריונים, בפיקוח ובאכיפה.

מאמר של האגודה לזכויות האזרח מתריע מפני קריסה מתקרבת של הביטוחים הסיעודיים של קופות החולים, בעקבות עלייה בתוחלת החיים, ניהול כושל ורפורמה רגולטורית שפגעה קשות בזכויות המבוטחים. הרפורמה קיצצה באופן חד את הקצבאות, החריגה ילדים מהכיסוי והפחיתה את ערך התשלומים, דווקא על רקע יוקר מחיה ועלויות טיפול מזנקות. הכותבים מזהירים כי ללא התערבות ממשלתית מיידית, עשרות אלפי קשישים יישארו ללא מענה סיעודי הולם, תוך פגיעה קשה בכבוד האדם, בשוויון ובזכות לבריאות.

ילדים החיים בדרום נאלצים לנסוע כיום במשך שעות כדי לעבור טיפולי דיאליזה. לאחר שמצוקתם נחשפה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", משרד הבריאות החליט להעניק להם פתרון קרוב לבית. הפרויקט סבל מעיכובים רבים, ובעקבות עתירה לבג"ץ – בשבוע הבא זה אמור לקרות. יוסף, תושב באר שבע, נאלץ לנסוע עד כה עם בנו שלוש פעמים בשבוע לטיפול בשערי צדק: "הבן שלי מתרגש. היה לו מאוד קשה בכל פעם לעבור נסיעות כאלה אחרי דיאליזה"

סקר חדש של עמותת "אור ירוק" מגלה זינוק חריג במספר הנהגים שהודו כי "ניקרו" בזמן נהיגה, כאשר 41% מהנהגים בישראל מודים שעצמו עיניים לפחות פעם אחת בשנה האחרונה – עלייה של 52% לעומת 2022. העלייה מיוחסת לעייפות מצטברת, עומסי תנועה כבדים והשפעות המצב הביטחוני והכלכלי, והיא מלווה בעלייה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים ל־167 מתחילת 2025. מומחים מזהירים כי נהיגה בעייפות מסוכנת כמעט כמו נהיגה בשכרות וקוראים לנקיטת צעדים מיידיים לצמצום התופעה.

לפי נתוני הרלב״ד שפורסמו על ידי עמותת "אור ירוק", שנת 2025 כבר עקפה את 2024 במספר ההרוגים בתאונות שבהן היו מעורבים אוטובוסים, עם 33 הרוגים עד אמצע אוקטובר – עלייה של 43%. העמותה מזהירה כי נהגים רבים עובדים שעות ארוכות מעל המותר, בעייפות ותשישות, וקוראת לרפורמה דחופה בתחבורה הציבורית, כולל התקנת טכוגרפים דיגיטליים, הגברת פיקוח ושיפור הכשרת הנהגים, כדי למנוע המשך הידרדרות בטיחותית.

על פי נתוני עמותת "אור ירוק", 57 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים מתחילת שנת 2025, לעומת 47 שנהרגו בתקופה המקבילה אשתקד

מנתוני עמותת "אור ירוק" המבוססים על נתוני הלמ"ס עולה כי 120 הולכי רגל נהרגו בתאונות דרכים בשנת 2024 - עליה של 18% מקודמתה. "כל חציית כביש הפכה לפעולה מסוכנת", מתריע מנכ"ל "אור ירוק

מאז תחילת השנה נהרגו כ־300 בני אדם בתאונות דרכים בישראל – יותר מאותה התקופה בשנים קודמות – נתון המוגדר ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים כ"חציית קו אדום כואב". לפי הדו״ח, הגורמים המרכזיים הם עומסי תנועה גוברים, שימוש מסוכן בכלים חשמליים ותרבות נהיגה קלוקלת, בעוד הפתרונות כוללים שיפור תשתיות, הגברת אכיפה והסברה. המומחים מזהירים כי ללא שינוי מערכתי והתנהגותי מיידי, המגמה הקטלנית צפויה להימשך ואף להחמיר.

במהלך שלושה ימים בלבד נמצאו שבע גופות במצב ריקבון מתקדם בבתים ברחבי הארץ, לאחר שהנפטרים שהו לבדם ימים ואף שבועות עד שהתגלו בעקבות ריח חריף. בזק״א מזהירים כי מדובר בתופעה חברתית חמורה של בדידות והזנחה, העלולה לעלות בחיי אדם, וקוראים לציבור לגלות ערנות, לשים לב לשכנים בודדים ולנקוש על דלתות — צעד פשוט שעשוי להציל חיים.

המגפה השקטה: 213 בני אדם נמצאו בשנת 2025 במצב ריקבון ברחבי הארץ, עלייה חדה של 8% משנת 2024. בארגון זק"א מסכמים שנה עם נתונים קשים וכואבים מהשנה החולפת

מתנדבים ופעילים בארגון זק"א נאלצו בשבועיים האחרונים עד אמש ממש, לפנות 31 גופות של ערירים, גלמודים, מבוגרים שבני משפחותיהם שהו במילואים או בחופשות בחו"ל

דו״ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף פערים חמורים וסתירות בין נתוני משרד הבריאות והלמ״ס בנוגע למספר הלידות השקטות בישראל, לצד ליקויים עמוקים באיסוף וניהול המידע. הממצאים מצביעים על שיטות מדידה מיושנות וחוסר שקיפות, המונעים מהציבור ומהמערכת הרפואית להבין את היקף התופעה ומגמותיה לאורך זמן. מומחים מזהירים כי מדובר בכשל מערכתי חמור הפוגע ביכולת לקבוע מדיניות בריאות אחראית ומבוססת נתונים.

מחקר רחב היקף מצא קשר מובהק בין רמות גבוהות של חשיפה לפלואוריד במהלך ההיריון לבין עלייה בשכיחות הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים. החוקרים מצביעים על פגיעה אפשרית בהתפתחות המוח העוברי, ומזהירים כי גם רמות חשיפה המקובלות כיום עלולות להשפיע על תפקודים קוגניטיביים ארוכי טווח. הממצאים מציבים סימן שאלה חריף על מדיניות הפלרת המים וקוראים לבחינה מחודשת של תקני הבטיחות.

דו״ח ממשלתי מקיף מארה״ב, המבוסס על מאות מחקרים בינלאומיים, קובע כי חשיפה לריכוזי פלואוריד העולים על 1.5 מ״ג לליטר מי שתייה קשורה באופן עקבי לירידה של 2–5 נקודות IQ בקרב ילדים. הממצאים מעלים חשש כבד להשפעה נוירולוגית מצטברת, במיוחד בקרב אוכלוסיות רגישות, ומציבים סימן שאלה חריף לגבי מדיניות הפלרת המים והשפעתה ארוכת הטווח על בריאות הציבור

דו״ח מצב הטבע לשנת 2023 מצביע על הידרדרות חמורה במגוון הביולוגי בישראל: ירידה של 34% באוכלוסיות הפרפרים בתוך 13 שנים, כ־29% ממיני הציפורים המקננות בסכנת הכחדה, וקריסה של עד 58% בעושר מיני הזוחלים באזורים מסוימים. החוקרים מזהירים כי שילוב של פיתוח מואץ, זיהום, חומרי הדברה, מינים פולשים והתחממות אקלימית דוחף מערכות אקולוגיות שלמות אל סף קריסה, בקצב מהיר בהרבה מהממוצע העולמי.

עשרות חתולים נמצאו מתים במספר מוקדים בישראל, בעיקר בתל אביב ובקריית אונו, באירוע חמור המעורר חשד להרעלה מכוונת ומתוכננת. ארגוני בעלי חיים מדווחים כי החתולים לא הראו סימני פגיעה חיצוניים, מה שמחזק את ההערכה כי נחשפו לרעל שפוזר במזון שהושאר בשטחים ציבוריים. הרשויות פתחו בחקירה, אך טרם אותרו חשודים, והאירוע מצטרף לגל מדאיג של מקרי הרעלה ותמותה חריגה של בעלי חיים ברחבי הארץ.

הכבשים אכלו את הצמח, שעד כה היה ידוע כרעיל בשלבי הצמיחה הראשונים שלו, סמוך למאגר חיתל שבדרום הרמה. "בכל פינה שוכבת כבשה, שמתה בייסורים", אמר בעל העדר ממושב נוב. במכון שמיר בגולן בודקים אם יש קשר בין משבר האקלים לכך שהצמח הפך לרעיל גם בשלבי צמיחה נוספים שלו

מחלה אלימה ובלתי מזוהה חיסלה בתוך שבועות את אוכלוסיית קיפודי הים במפרץ אילת – גורם מפתח בשמירה על איזון אקולוגי בשונית האלמוגים. היעלמותם מאפשרת לאצות להשתלט במהירות, לחסום אור ולחנוק את האלמוגים, באופן שעלול לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת האקולוגית הימית. חוקרים מזהירים כי מדובר בהתפרצות אזורית רחבה, עם פוטנציאל לקריסה סביבתית חמורה ולפגיעה ישירה ביציבות הים האדום.

אירוע חריג של תמותת בעלי חיים בישראל מצטרף לשורת מקרים מדאיגים מהשנים האחרונות ומחדד את עומק המשבר הסביבתי. מומחים מזהירים מפני שילוב מסוכן של זיהום, שינויי אקלים ולחץ אנושי גובר על מערכות טבע רגישות, ומדגישים כי מדובר לא באירוע נקודתי אלא בתסמין של תהליך רחב ומתמשך. היעדר תשובות ברורות והתגובה האיטית מעוררים חשש כבד מהמשך הידרדרות אקולוגית בעלת השלכות חמורות על בריאות האדם והסביבה.

במהלך אירוע חריג דווח על תמותה רחבת היקף של בעלי חיים בישראל, אשר עוררה דאגה ציבורית וחקירה מצד גורמי הסביבה והווטרינריה. בבדיקות נשללו גורמים מוכרים כמו מחלות ויראליות מסוימות, ונבדקת האפשרות לחשיפה לגורם סביבתי או זיהומי חריג. הרשויות מדגישות כי מדובר בתופעה חמורה בעלת השלכות אקולוגיות משמעותיות, וממשיכות לבדוק את נסיבות האירוע כדי למנוע הישנות מקרים דומים.

תמותת דגים עונתית מול חופי מרכז ישראל, הנגרמת מעליית טמפרטורת המים באביב, משכה כרישים מסוג עפרורי וסנפירתן לאזור חוף בית ינאי וגרמה לבהלה בקרב מתרחצים. החוקרים מסבירים כי מדובר בתופעה טבעית, אך מזהירים מפני כניסה למים בתקופה זו, שכן ריכוז גבוה של כרישים סמוך לחוף מעלה את הסיכון לאירועים מסוכנים, גם אם הכרישים אינם תוקפניים מטבעם.

מאז שנת 2000 חלה ירידה של כ־34% במספר הפרפרים בישראל, וכ־51 מתוך 133 מיני הפרפרים המקומיים מוגדרים כיום בסכנת הכחדה. הסיבות העיקריות לכך הן אובדן בתי גידול עקב פיתוח וחקלאות, שימוש בחומרי הדברה ושינויי אקלים, כאשר המגמה משקפת פגיעה רחבה במערכת האקולוגית כולה. החוקרים מזהירים כי המשך הירידה באוכלוסיות הפרפרים מהווה אינדיקטור חמור להתדרדרות סביבתית, וקוראים לצמצום הדברה, שמירה על שטחים פתוחים והקמת גינות מאביקים.

חרקים הם מרכיב חיוני בקיום מערכות אקולוגיות, האחראים להאבקה, פירוק חומר אורגני, ויסות מזיקים ותמיכה בשרשראות מזון, אך בשנים האחרונות גוברת הדאגה מפני ירידה במספרם, בין היתר עקב שינויי אקלים ותנודות קיצוניות במזג האוויר. למרות שהמידע בישראל עדיין חלקי, חוקרים מצביעים על שינויים בתזמון עונתי, פגיעה בפרפרים באזורים גבוהים והתרבות חרקים מזיקים, תהליכים העלולים להוביל להשפעות סביבתיות רחבות ולערעור האיזון האקולוגי.

התפרצות חמורה של שפעת העופות בצפון ישראל גרמה למותם של יותר מ־5,000 עגורים נודדים בשמורת החולה, במה שהוגדר כאסון חיות הבר הקשה בתולדות המדינה. הנגיף H5N1, שהתפשט גם ללולים סמוכים, הוביל להשמדת מאות אלפי עופות משק בניסיון לבלום את המגפה. הרשויות פתחו בחקירה מקיפה, הזהירו מפני סיכון לבריאות הציבור והטילו מגבלות חריפות במטרה למנוע המשך התפשטות המחלה

מאז 2021 גורמת שפעת העופות להתפרצות גלובלית חסרת תקדים, שהובילה למותם של כ־280 מיליון עופות ולפגיעה בכ־500 מיני בעלי חיים ברחבי העולם, כולל יונקים ימיים וחיות בר. המגפה מתפשטת במהירות דרך נדידת ציפורים, מאיימת על המגוון הביולוגי, על ביטחון המזון ועל בריאות הציבור, ומוגדרת כמשבר One Health המחייב תגובה מתואמת בין תחומי הרפואה, הווטרינריה והסביבה.

ביוני 2023 אירע אירוע חריג במושבת הקינון של השחפיות בעתלית, שבו מתו כ־1,000 גוזלים של שני מינים נדירים ובסכנת הכחדה, מה שחיסל למעשה את עונת הקינון כולה. נשללו גורמים מוכרים כמו שפעת העופות וניוקסל, ונמצא חיידק שעלול לגרום לתמותה, אך לא הוכח שהוא הגורם הראשוני. מקור התמותה נותר לא ברור, והאירוע מדגיש את פגיעותן של מערכות אקולוגיות להשפעות סביבתיות חריגות.

כ־1,000 גוזלים של שחפיות נדירות ובסכנת הכחדה מתו בתוך ימים ספורים במושבת הקינון המרכזית שלהן בעתלית שבצפון ישראל, באירוע חריג שחיסל כמעט לחלוטין את עונת הרבייה של שני המינים. בדיקות וטרינריות שללו גורמים מוכרים כמו שפעת העופות ונגיף ניוקסל, אך זיהו נוכחות של חיידק אופורטוניסטי, מבלי שניתן היה לקבוע אם הוא הגורם הראשוני לתמותה. מקור האירוע נותר לא ברור, והחקירה נמשכת, תוך חשש כבד לפגיעה חמורה במאזן האקולוגי ובמאמצי השימור של מינים נדירים בישראל.