מחקרים על חיסוני הקורונה

בכל 3 המקרים נמצאו צלקות מיקרו בדפנות חדר ימין ושמאל; אינדיקציות לקשר עם מצבי אריתמיה/שוק לב

הסקירה כוללת דיווחים של 28 מקרי מיוקרדיטיס קטלני לאחר חיסון; מצב פתולוגי של דלקת לב בעמוד המשך הדיון ההסתברותי

מחקר קטן מצא קשר סטטיסטי בין חיסונים חוזרים לפרוגנוזה גרועה בסרטן הלבלב; IgG4 גבוהה נקשרה לפרוגנוזה גרועה

טענות על עלייה בתמותה בגילאים שונים לאחר החיסון, עם נטייה גבוהה יותר באיזורים מסוימים

נמצא כי בסיכון של 1 שנה לאחר חיסון יש עליה מסוימת בסיכויים לאבחנות של כמה סוגי סרטן (למשל - תריס, קולון-לבלב)

חיסון קשור לירידה בתמותה מכל-גורם; שיעורים של אשפוזי סרטן השתנו לפי חיסון ומצב הידבקות

מאמר טוען כי מחקר קודם על בטיחות חיסון בהריון סובל מהטיות מתודולוגיות, כולל שליטה לא מספקת בגיל היריון ועלול להשפיע על פרשנות התוצאות

נמצא כי שיעורי היריון מוצלחים שונים בין קבוצות מחוסנות ללא מחוסנות; הממצאים מוסברים תצפיתית ולא סיבתית

דיווחי תופעות לוואי הראו הבדלים לא אחידים בתדירות לפי סוג החיסון; לא ניתן להסיק על סיבתיות בטוחה

המחקר מציג נתונים ראשוניים על שיעורי אובדן היריון לאחר חיסון בשלב מוקדם

התצפיות מצביעות על מקרים נדירים של נוירופתיה לאחר חיסון, אך אין קבוצת ביקורת

COVID-19; נראה כי המחלה התפתחה בשלבים לאחר חיסון עם תסמינים מערכתיים חריפים (חום, דלקת מערכתית), טיפול בדרכים שונות והידרדרות זמנית

נמצא קשר בין חיסון COVID-19 לבין ירידה בסיכון להיפרתרואידיות ועליה בסיכון להיפותירואידיות לאורך זמן; מדגיש צורך במעקב תפקודי

החוקרים מצאו הבדלים מסוימים במדדים של רזרבת שחלות; הפרשנות מוגבלת עקב מאפייני עיצוב המחקר

הסקירה סוקרת תופעות מחזור שונות במגוון מחקרים שונים; מציגה אי-ודאות בחיזוי הקשר המדויק

המאמר מציג ממצאים ביולוגיים ברמת התא והמערכת החיסונית, ללא נתונים קליניים ישירים

נמצא ירידה זמנית בריכוז הזרע וב-TMC בתקופה של ~75–125 ימים לאחר החיסון עם התאוששות לאחר מכן; פרוגנוזה ארוכת טווח טובה

זוהו כמויות עקבות של mRNA של החיסון בחלב אם עד כ-45 שעות לאחר החיסון, בעיקר בתוך vesicles חלביים; mRNA לא היה פעיל ביולוגית בתנאי המעבדה

מחקר מעריך כי חיסונים הצילו חיים ושנות חיים משמעותיות במהלך 2020-2024; תוצאות מודלים חיזוי

נתוני Preprint מצביעים על מגמות תמותה מסוימות המלוות את סטטוס החיסון; מסקנות עדיין ראשוניות

המחקר מראה עלייה בתמותת עודפים בתקופות לאחר חיסונים חוזרים ביפן; נתונים תלוים בהנחות המודל והסרת גורמים אחרים

המחקר מציג נתוני WHO המראים על עלייה בתמותה הכוללת עם עליית כיסוי החיסון בשנים 2020-2023; תוצאות תלויות בהנחות מתודולוגיות

תמותה עודפת בקרב מבוגרים צעירים עלתה משמעותית בתקופת המגיפה, עם שיא ב-2021 ושיפור חלקי ב-2023; מגמת עלייה בהשוואה לציפיות היסטוריות

נמצא כי במדינות המערב נרשמו מעל 3 מיליון מיתות עודפות בין 2020 ל-2022, עם שיעורים גבוהים ברוב השנים

המחקר מדווח על שונות ברמות התמותה העודפת בין מדינות פדרליות במהלך 2020-2022

המחקר מצא כי מעבר ל-IgG4 חל שינוי בכיוון התגובה החיסונית, תלוי בהיסטוריית זיהום קודם

נמצא כי חיסונים חוזרים מובילים לרמות גבוהות של IgG4 שמתקשרות לסבילות חיסונית, באוכלוסיות מסוימות

המחקר מדגים כי יש זיכרון אפיגנטי מתמשך בתאי מאקרופג לאחר חשיפה לחיסון mRNA

ממצאים כוללים השפעות בריאותיות מגוונות שלא תמיד עקביות; נתונים טרם בוצעו ב-peer review

נמצא כי תאי פלסמה ספציפיים ל-SARS-CoV-2 אינם מתקיימים בצורה יציבה במח עצם לאורך זמן; משמעות פונקציונלית ליציבות חיסונית

המאמר מציג נתונים מרובים על היתכנות ריאקטיבציה של זוסטר ו-HSV לאחר חיסון; ממליץ על המשך מחקר

נמצא שיעור גבוה של חולים עם היסטוריית חיסון לפני הופעת HZ; תיאור מגמה שאינה מוכיחה סיבתיות

נמצא שקובצי Booster קשורים לעליה מסוימת בסיכון ל-ILI ואובדן ימי עבודה; אין אפקט מגן ברור

נתונים פרה-פרינט; לא עבר ביקורת עמיתים; יתכן שלא יפורשו כתוצאות סופיות

נמצא כי חיסון קודם פוגע ביצירת תגובה חיסונית חדשה (de novo) לאומיקרון ומטה את המערכת לתגובה לזנים קודמים

נמצא כי חיסון mRNA (אך לא וקטורי) נקשר להופעת נוגדנים עצמיים מנטרלי IFN-I בחלק מהנבדקים

המחקר מציג מסקנות ביולוגיות על יכולת ה-Spike להשפיע על מספר תהליכים אימוניים; אינו מספק נתונים קליניים ישירים

נמצא ביטוי של חלבון Spike בעורקי המוח בקרב חלק מהחולים לאחר חיסון mRNA, עם חדירת תאים דלקתיים מסוימים ותימוך ב-mRNA vaccine/virus

המחקר מציג כי חשיפה קודמת לחיסון/נגיף יכולה להשפיע על תגובות אימוניות ספציפיות לזנים שונים של נגיף

נמצא שבחלק מהנבדקים המחוסנים ב-mRNA מופיעים נוגדנים עצמיים מנטרלי Interferon-I, לא נמצא קשר כזה עם חיסון וקטורי

נמצא כי סטטוס חיסון יכול להיות קשור לשינוי בסיכון ל-ILI ואובדן ימי עבודה בקרב עובדים, אך הקשר אינו חד-משמעי

נמצא כי לאחר חיסון יש זרם מוגבר של אקסוזומים עם חלבון ספייק המתקשרים לתגובה חיסונית

מצביע על ראיות לפגיעה מערכתית מתווכת ספייק; סקירה מקיפה של נתונים קיימים

נמצא כי חלבון Spike המקודד מתוך החיסון התגלה ברקמה של הנגעים לצד זיהוי DNA של VZV; ייתכן קשר בין החיסון לריאקטיבציית הנגיף

תוצאות מראות שינויים רחבים בביטוי גנים כולל דלקת, לחץ מיטוכונדריאלי, עדויות ל-stress וסיגנלים אונקוגניים

המשתתפים עם PVS הראו שונות בפרופיל תאי חיסון, כולל ירידה בזיכרון CD4 והעלאה של TNFα+ CD8

מספר מקרים קטן ; מורכב להסיק על סיבתיות

החיסונים מייצרים תגובה דלקתית חזקה; פרטים על השפעות אפשריות של ציטוקינים

DNA שאריות נמצאו בכמויות משמעותיות; חומרים מסוימים חורגים מהמגבלות הרגולטוריות לפי מדידות מסוימות

המאמר מתאר עלייה בדיווחים על תגובות אוטואימוניות ומציע מנגנונים אפשריים כגון molecular mimicry ו-bystander activation

חולים עם מיוקרדיטיס בעקבות חיסון חוו אירועים לבביים פחות חמורים מאשר מיוקרדיטיס עקב זיהום; זיהוי הצורך במעקב רפואי ממושך

סיכון מוגבר למיוקרדיטיס/פריקרדיטיס לאחר חיסון mRNA (בעיקר Moderna) בפרט במתבגרים ובגברים צעירים

חלק ניכר מהחולים דיווחו על תסמינים מתמשכים עד 6 חודשים; הבדלים לפי מין גיל

הדמייה עם late gadolinium enhancement יכולה לחשוף לרוב פגיעות חמורות שלא נראות בבדיקות סטנדרטיות

תופעות מתמשכות אצל חלק מהחולים; לא כל המשתתפים השלימו את כל הסבבים

מצביע על ייצור אקסוזומים עם חלבון Spike לאחר חיסון, אך לא בהכרח ממחיש השלכות קליניות

הסבירה תיאוריה של השפעות פתוגניות של Spike

מראה קיום RNA לאחר החיסון, תוך הבהרה שלא בהכרח מתרגם להשלכות פתולוגיות

עדיין לא עובר ביקורת עמיתים

מצביע על פעולת תגובה בתאי כבד בעקבות mRNA החיסון

נמצא סיכון גבוה משמעותית ל-PHN לאחר HZ שקשור לחיסון COVID-19 בהשוואה לביקורת

נתונים מגוונים, רמות ראיות שונות; קשה להסיק יחסי סיבה-תוצאה

העיקר הוא ניתוח אפידמיולוגי; לא הבנה של מנגנונים ביולוגיים

שימוש בדיווחים של VAERS ‏/ pharmaco-vigilance; אין הסבר סיבתי

מחקר אפידמיולוגי; אי אפשר להסיק על סיבה ישירה

המאמר מציג סדרת מקרים קלינית של סיבוכים נוירולוגיים לאחר חיסון ומסכם בסקירה נלווית את התסמונות והערכה קלינית בספרות

מטא-אנליזה: שיעור VZV ~14 ל-1000 חיסונים; HSV ~16 ל-1000; בסך הכול דווחו 149 מקרי רה-אקטיבציה בדיווחי מקרה/סדרות

בסדרה: 70.6% מהמקרים קשורים לחיסוני וקטור נגיפי (בעיקר אחרי מנה 1); 17% אחרי מנה 2 קשורים זמנית ל-mRNA; תואר קשר סטטיסטי לחיסון וקטורי עם פגיעה בעצבים קרניאליים; מודגש קושי הבחנה בין GBS ל-A-CIDP

ב-2021 נצפתה עלייה בהיארעות; 25.4% מהמקרים ב-2021 התרחשו בתוך 30 יום מהחיסון; לא נמצא הבדל מובהק במאפיינים/תוצאות בין מחוסנים ללא-מחוסנים; מצוין שלא ניתן לשלול קשר ויש צורך במחקר נוסף

לא זמין

החיסון מונע שינויים מסוימים בתגובה האימונית; תלות בהדבקה קודמת

mRNA גורם לעלייה ב-IgG4 שעשויה לקשר לתגובה חיסונית נמוכה

מצאו עדויות לזיכרון אפיגנטי בתאי מאקרופגים

סיכום כולל של ממצאים ללא מסקנה חד-משמעית

לא נמצא הקמת תאי פלסמה ארוכי טווח במח עצם לאחר חיסון

זוהתה הופעה של נוירופתיה סנסורית לאחר חיסון mRNA; חלק מהמטופלים עם שיפור חלקי בלבד

רוב תופעות הלוואי קלות, אך קיימים דיווחים על אירועים נוירולוגיים ולבביים נדירים

רוב הדיווחים קלים; תועדו גם אירועים חמורים נדירים כולל מיוקרדיטיס

תוארו מגוון תסמינים נוירולוגיים; מודגש הצורך במעקב וזהירות בפרשנות

קיימים דיווחים על קשר זמני בין חיסון לתסמינים נוירולוגיים, ללא הוכחת סיבתיות

נמצא סיכון עודף לאירועים חמורים מסוימים ב-mRNA לעומת פלצבו; דרוש ניתוח תועלת-נזק מלא

המחקר מראה תוצאות זמינות על תופעות לוואי ב-VAERS/DB; מראים מגמות ונתונים תצפיתיים בלבד

המחקר מאשר איתותי בטיחות ידועים ומצביע על מספר מצומצם של אירועים נדירים

תופעות חריגות נדירות כמו אנאפילקסיס, מיוקרדיטיס ודומיהם נדירים מאוד; רוב תופעות הין קלות עד בינוניות

המסגרת מראה עלייה בתמותה חריגה והצטברות תופעות לוואי; תצפיתי/אופייני

המאמר מדגים כי חלק מהאפקטיביות המדווחת נובעת מהבדלים בריאותיים בסיסיים בין מחוסנים ללא-מחוסנים, במיוחד בתחילת המעקב

נמצא אפקט Healthy Vaccinee חזק בחודשים הראשונים לאחר החיסון; מדגיש הטיה במחקרי יעילות

יעילות מתונה (≈20–30%) מול זני BA.4/5; ירידה מול XBB

יעילות 42% לפני JN.1 ו-19% לאחר הופעתו

נמצאה אפקטיביות משתנה לפי גיל וגל תחלואה

נמצא שכמות משמעותית של DNA פלסמיד שארית וכי הסרתה אינה מושלמת; עשויה להשפיע על אבטחת איכות

המחקר מצביע על איתותי בטיחות שונים בין אצוות שונים של החיסון; יתכן ורמות אירועים משתנות לפי אצווה; תוצאות דורשות מחקר נוסף

נמצא כי mRNA נכנס לתאי Huh7 באופן מהיר ומופיע כ-DNA בתוך 6 שעות מהחשיפה

ה-FDA דורש עדכון תוויות כולל מידע על סיכון מיוקרדיטיס/פריקרדיטיס בהתאם לנתוני 2023-2024

מעמד רגולטורי; לא כולל נתוני תוצאים מידיים של חולים

תגובה של BMJ על דיון בטיחותי ולא מחקר מחקרי פורמלי

המחקר מצא הבדלים במדדי אירועים בין שני סוגי חיסונים, ברמות מסוימות

מאגרי ביטוח לחלק מהאירועים הבריאותיים פרט לניתוח תופעות לוואי ספציפיות